לאחר 7 מרתונים מלאים ושני אולטרה של 52 קילומטר, היעד הטבעי הבא של טל בכר היה 66 ק"מ במירוץ "סובב עמק" המתקיים בהרי מנשה. 

מאת טל בכר
צילום: אורי ארבל, שי לחוביצר

סובב עמק 2019

הסובב של 2019 נחשב למירוץ שטח לא קל, אך גם לא מהקשים ביותר שיש בארץ. זהו מירוץ מעגלי, בו כל 33 ק"מ חוזרים לנקודת ההתחלה, ומשם ממשיכים שוב את המעגל. במירוץ הספציפי הזה המקצים היו: 12, 21, 33, 42, 66, 100, 133 (שבוטל) ו-166 ק"מ, שהם חמש הקפות מלאות. כל מעגל מכיל בתוכו כ-700 מטר של טיפוס מצטבר, ותוואי הריצה עובר בשבילי עפר וכורכר, כבישים סלולים ודרכים רומיות עם פה ושם חציית נחל קטן ומעבר כביש. תחילת וסוף כל סיבוב מתבצעות בשטח פתוח, ורוב האמצע מתבצע בשטח מיוער. בזמן כתיבת שורות אלה, המילה "מעגל" מוזרה לי מעט, מאחר ומדובר כאן בשני מעגלים בעצם-הראשון מזרחי והשני מערבי, אשר רצים אותם לרוב נגד כיוון השעון. 

סובב עמק

טל בכר מנסה גם לחייך בסובב

ריצת הכנה ראשונה לסובל עמק 2019

יאמר לזכות המפיקים כי הם קיימו 3 ריצות הכנה מושקעות שכללו כיבוד, שילוט, עזרה בשטח וגמישות בזמנים ובאורכים השונים בכדי להתאים את ההכנות לכל המקצים השונים. אני הייתי בכל שלוש הריצות ובעוד אחת עצמאית נוספת.

בריצה הראשונה התכוונתי לרוץ את המקצה של 33 הקילומטרים, שתוכננה ל 05:15 בבוקר- דבר שהדאיג אותי, מאחר והיינו בעיצומו של קיץ חם מאוד, ועל פי הצפי שלי, הייתי אמור לסיים כשאני מתחיל לגלח את השעות החמות של הבוקר, וכך אמנם קרה.

אולטרה סובב עמק

אחי, זה מרוץ קשה תביא סיגרע!

ההפקה הבהירה מספר רב של פעמים כי הסימון בריצות יהיה שלדי וכי יש להוריד את המפות המעודכנות לשעוני הGPS שלנו. אכן (לאחר כמה בעיות בקובץ) הורדתי את המפה ונעזרתי בה לא פעם, מאחר והסימון באמת היה מבלבל לעיתים-אין מה לעשות, זו ריצת הכנה. שמעתי מספר לא קטן של תלונות לגבי בלבולים והליכה לאיבוד במהלך ריצות אלה, אך אני מניח שזה חלק מהעניין-צריך לשים אקסטרה לב. הבעיה הגדולה ביותר מבחינתי היתה שאין מים במהלך הריצה (גם את זה ההפקה הבהירה היטב) ואת כל המים שתצטרך-אתה חייב לקחת עליך. בשבילי, מים למקצה שכזה ועוד בחום של יוני, יכול להגיע לכמעט 6 ליטרים. מאחר ובווסט שלי יש רק 3 ליטרים-הייתי צריך להתחשב בכך, ולהבין שאם אצטרך לחדול-אחדול. 


הצטרפו לניוזלטר השבועי- מעניין, לא מוגזם ולא מציק:

הצטרפו חינם לשירות

הצטרפו חינם ותהנו מהתכנים האיכותיים שלנו ישירות לתיבת המייל שלכם.



מאשר משלוח פרסום, דיוורים ועידכונים

הריצה החלה ללא תקריות רבות, מדי פעם נתתי פנייה קטנה לא נכונה, אך אנשים סביבי תקנו אותי, ולהיפך. לאחר שנכנסנו לאחד היערות, חיכתה לנו הפתעה מבורכת: מתנדבים עם עמדת מים קרים. לדעתי להבא- אין מה לארגן או להשתתף בריצות כאלה ללא לפחות תחנה אחת כל עשרה ק"מ, אפילו לא מאויישת, אלא רק עם בקבוקים או תרמוקנים. ריצה של 33 קילומטרים על 3 ליטרים של נוזלים אינה מומלצת בסוף יוני, במיוחד ובמיוחד אם הרבה ממנה הוא אחרי הזריחה. 

לאחר שסיימתי 30 מתוך 33 הקילומטרים המיועדים השעה היתה כבר עשר בבוקר ולאחר שיוצאים מהלופ השני, כמעט ואין צל, כלומר-רצתי מספר לא מבוטל של קילומטרים ללא צל ועם שמש קופחת. התחלתי להרגיש לא טוב והקצב צנח משמעותית. הביטוי "סובל עמק" צץ במוחי, למרות שמעולם לא שמעתי אותו (בטח לא חשבתי עליו ראשון). כשהגעתי לקילומטר ה-30 הגוף הפסיק עצמאית, והתיישבתי על השביל, בודד בשטח וללא רצים מאחורי מאחר והייתי איטי. מצבי לא היה קטסטרופלי, אך לו הייתי ממשיך לשבת שם בשמש, הוא רק היה הולך ונהיה יותר גרוע. ויתרתי על האגו, טלפנתי למארגנים בבקשת סיוע ותוך מספר דקות הגיע בחור צעיר בשם אדם, מתנדב מטעם ההפקה, ועליתי לטנדר שלו. נסענו לנקודת ההתחלה ושם ישבתי בצל עם בקבוקי מים עד שהרגשתי יותר טוב וחזרתי הביתה. 

התעקשתי לא לתת לריצה הזו להדאיג אותי או להוציא לי את הרוח מהמפרשים לגבי המירוץ עצמו, כי הבנתי את כל הטעויות שאני (וההפקה) עשינו, ופתחתי איתם בשיחה בצ'אט בפייסבוק לגבי הדברים שהדאיגו אותי, ונקודות שלדעתי יש לשפר.

אולטרא מרתון

הכנה שנייה- אופס, טעיתי בדרך

לריצת ההכנה השנייה של סובב עמק באתי קצת יותר מוכן ומעודד, שהרי זעקותינו נשמעו והמקצה הוזנק משמעותית יותר מוקדם: בשעה שתיים ועד ארבע בלילה היה זינוק גמיש למקצה ה-33 ק"מ (לאחר תדרוך, כמובן). מקצי ה-12 וה-21 הוזנקו ב05:15. הדבר יצר שינוי משמעותי ומבורך באופי הריצה, ומנע מאיתנו לחלוטין את עניין החום והשמש. 

אך ראו זה פלא-מאחר ואנשים זינקו כל אחד מתי שהוא רוצה, המקצה היה בודד מאוד ולא רצת עם איש זולת אלו שבאו במיוחד איתך. מה שקרה בעקבות כך ובעקבות העובדה שלא למדתי את ציר הריצה בצורה ראוייה והסימון השלדי הנודע לשמצה, הוא שהתברברתי בדרך ולא פניתי ללופ המזרחי, אלא המשכתי צפונה, ללופ השני, המערבי יותר. את הטעות שלי גיליתי לאחר זמן לא רב, אך לחזור אחורה היה אומר להוסיף מספר לא מבוטל של קילומטרים ללא מים וללא אפשרות לחתוך לנקודת הסיום, אז החלטתי להמשיך צפונה ולעשות הלוך-חזור, תוך כדי שאני מקפיד לא לפספס את העליות הפחות סימפטיות של המירוץ ולעשות אותן פעמיים, ולו רק בכדי לפצות על העובדה שהחלטתי גם לקצר את הריצה ל-25 ק"מ מטעמי שביזות. פשוט המרתי מרחק בעליות. מה שכן-חוויית סיום היתה שונה לחלוטין: התבדחות עם אותו בחור שחילץ אותי לגבי כך שהפעם אני חוזר כמו שצריך. בערך.

סובב עמק 2019

חומצת החלב

הכנה שלישית: עצמאיים בשטח, לא צריכים טובות

מאחר וחשתי צורך עז לעשות ריצת הכנה אחת לפני סובב עמק כמו שצריך לאחר ההתמוטטות בראשונה וההתברברות בשנייה, קראתי לחברי הטוב והפאנליסט הידוע שחר אלוש (שלאחר מכן הפך לפינישר מקצה ה-166 ק"מ) ועשינו את ריצת ה-33 ק"מ, בדיוק כפי שהיא צריכה להתבצע. אמנם לעיתים רצתי עם הפרצוף במפת השעון בכדי לא ללכת לאיבוד. יש הרבה פניות חדות ומבלבלות מאוד במהלך המירוץ. אך עשינו הכל כמו שצריך ודאגנו להטמין מים במעבר הכביש של ג'וערה, מאחר ונקודה זו נמצאת שתי דקות נסיעה מהזינוק, ומגיעים אליה בקילומטרים ה-17 וה-26 במהלך הריצה. זהו מיקום מושלם שאני ממליץ עליו מאוד לכל רץ במקצה ובאיזור הזה, ולהפקה עצמה, לפעמים הבאות.

כשבועיים לאחר ריצה זו ניגשנו אני ושחר למירוץ תנ"ך תש"ח-אני לאולטרה 52 ק"מ, והוא לאולטרה 100 ק"מ. התייחסנו לריצות של תנ"ך תש"ח כאל מסכמות לפני סובב עמק.

ערוצי הטלגרם של מגזיני הפאנלים
RunPanel בטלגרם- קבלו עדכוני כתבות בזמן אמת https://t.me/RUNPANEL
BikePanel בטלגרם- לחצו פה: https://t.me/BIKEPANEL
OutPanel בטלגרם, לחצו פה: https://t.me/OUTPANEL
FitPanel בטלגרם- הצטרפו: https://t.me/FITPANEL

ריצה טלגרם

ריצת הכנה באיזי ובאס"ק

שבוע לאחר ה-52ק"מ שרצתי בתנ"ך תש"ח, הצטרפתי לריצת ההכנה האחרונה של הסובב והפעם החלטתי לקחת בקלות ולעשות את מקצה חצי המרתון כריצת שחרור. איזה הבדל: רצתי עם הרבה אנשים מסביבי בכל רגע נתון…לכמות כזאת של אנשים בסובב לא הייתי רגיל!

הוזנקנו בשש בבוקר אמנם, אך מאחר והריצה קצרה יותר מה-33 ונערכת כבר בשלב יותר קרוב לחורף, לא היו בעיות מיוחדות של נוזלים או חום. 

תכופות במהלך הריצה עברתי להליכה רגועה מאחר ולא רציתי להיפצע או סתם להתיש את עצמי. בכל זאת זו היתה ריצה בדיוק באמצע שתי ריצות אולטרה, ולא הרגשתי צורך בוער להוכיח משהו לעצמי בשלב הזה. רציתי להנות מהנוף ומהאווירה. ואכן נהניתי. מדהים כמה ששלווה פנימית והידיעה שהתאמנת כמו שצריך לאתגרים שלפניך יכולות להשפיע לטובה על מצב הרוח תוך כדי הריצה. אפילו התוצאה שלי היתה בסדר גמור-כעשר דקות יותר מחצי מרתון שטוח לחלוטין (חצי המרתון בסובב הוא עם כ-400 מטר עלייה מצטברת). 

הכירו את הפאנליסט: אורי ארבל (מאפיה עם צוות הדיפריבילטור – ליתר בטחון…)

סובב עמק: ה-מ-י-ר-ו-ץ! (והצעות לשיפור)

וכך, עם חיוך על השפתיים ונחישות, התייצבתי למקצה ה-66 ק"מ ביום חמישי, 24.10.19 בלילה. זו הריצה הארוכה ביותר שעשיתי עד כה, והיד עוד נטוייה. עתה, אדבר על המירוץ עצמו ומה לדעתי יש לשפר.

אציין שאני לא מכיר את המירוץ בשנים הקודמות, ולא מכיר את ההבדלים בין ההפקות השונות ולפיכך לא אתייחס אליהם בכתבה זו. כן אומר שהדבר שהפריע לי יותר מכל היה דחיית שעת הזינוק מחצות לאחת בלילה. הדחיה גוררת את הרצים האיטיים יותר לשעות החמות של היום שזה לא אופטימלי. כל שעה שמורידים מריצה בשמש היא מבורכת ונחוצה. 

ההפקה ניסתה לענות לפניות שהם קיבלו בדפי האירוע ובדף המירוץ, אך מספר לא קטן של אנשים לא קיבלו מענה. לאחר שדיברתי עם ההפקה בצ'אט בפייסבוק, התנדבתי לסייע ו"להוריד" מהם שאלות בנושאים שאני מבין בהם כגון מפת המירוץ, ענייני תיק המירוץ ונושאים שצצו במסלול, מאחר וכבר הכרתי אותו. 

שיפור נוסף נדרש לעמדות המים: על פי תיק המירוץ, יש ב 33 הקילומטרים שמונה תחנות מים, מהן אחת לא מאויישת ששמה "בית עלמין עין השופט" בק"מ ה-17 וה-50. אני לא ראיתי תחנה כזו, וגם לא רצים אחרים ששאלתי. דבר זה גרם לפער בלתי צפוי במילוי הנוזלים שלנו ולכך שהסתמכתי על כמה בחורות נחמדות במעבר כביש ג'וערה שחיכו וחילקו מים (שלא מטעם ההפקה). אילולא הן היו שם, ייתכן והמירוץ שלי היה נגמר אחרת. חשוב לציין כי הרצים מסתמכים רבות על תחנות המים האלה, ולו הייתי יודע שיש בעיות בנושא, הייתי ממלא תכופות גם את שקית השתייה שעל גבי, ולא רק את בקבוקי החזה שלי שעל פי התכנון ותיק המירוץ היו אמורים יותר מלהספיק בין התחנות. 

עניין אחר שהפריע היה עניין המלווים: רק מקצי מאה קילומטר ומעלה היו זכאים למלווים, והדבר נראה לי מוזר. אולטראים אחרים מרשים מלווים גם במקצים קצרים מ-66 קילומטר. הרי לא סביר ששבילי הריצה יתמלאו במאות מלווים…כל המקצה שלי הורכב מקצת פחות משישים איש, אז מה הבעיה?

בעמדות השתייה היו כוסות חד פעמיות ופחים קטנים מאוד, דבר שיצר בלגן ולכלוך רב. אני השתדלתי להשתמש בבקבוקי החזה הרכים שלי ככל הניתן, ואמנם צרכתי מספר מזערי של כוסות חד פעמיות (כשתיים-שלוש), אך יש להיערך בהתאם.

מרוץ סובב עמק

דבר אחרון שממש אינו אשמת ההפקה-לכלוך בשבילים, ובמיוחד שקיות ג'לים. למרות התקנון הקפדני האוסר לכלוך באיסור חמור, היה כנראה אדם אחד לפחות (על פי ריווח השקיות והאחדות בטעם הג'ל) שהתעלם לחלוטין מהוראות ההפקה, והטיל כל שקית ג'ל במרווחי ריצה קבועים, כמו שעון. ממש לא לעניין, ואני שמח שמדובר כנראה רק באדם אחד. פה ושם היו כל מיני "אוצרות" אחרים כגון בקבוקי שתייה וכוסות חד פעמיות שהוטלו בצד הדרך (לקח להפקה: לשים פחים גדולים כמאתיים מטר מעמדות השתייה!). 

הופתעתי מכמות הביטולים ומכירות הערכות שהציפו את קבוצות הפייסבוק השונות של סובב העמק. משיחה סקרנית עם כמה אנשים הבנתי כי הם לא ציפו שריצת שטח תהיה כל כך…שטח. ריצות ההכנה הפחידו אותם מעט; אנשים הביעו תמיהה על כך שהם צריכים לרוץ על אבנים, בין קוצים ולעיתים לחצות מעברי בקר. היו כמה וכמה שהלכו לאיבוד ואחרים שטיפסו מעל גדרות תיל משום מה (לא היה שום קטע בריצה שהצריך את זה). אני מניח שהעליה המטאורית בפופולריות של ריצות ארוכות הביאה לידי כך שהרבה מאוד אנשים נרשמו למירוץ מבלי באמת להבין במה כרוכה ריצת שטח. דעתי האישית היא שזו ריצת שטח ידידותית יחסית, ומתאימה מאוד כהכנה לריצות שבהן השטח הרבה יותר פראי כגון הירוס או פיק טו פיק.

בירה סובב עמק

סובב עמק- יש גם דברים לשבח!

סוף סוף הגעתי לעיקר ולנושא האהוב עליי-הכיף! חוץ מהעובדה שסיימתי בהצלחה את המירוץ הארוך בחיי, גם סיימתי אותו כשעה לפני הקאטאוף – אצלי זה הישג. לשם השוואה, את מרתון ת"א אני מסיים כעשרים וחמש דקות לפני הקאטאוף.  לאחר ארבעה קילומטרים נתקלתי בשחר אלוש וחלקנו חיבוק מרגש (הוא היה בקילומטר ה-129 מתוך 166). היה טוב לראות אותו ונתנו זה לזה כוח. 

בשטחים הפתוחים נתקלנו בתרגיל מחלקה של גולני. היה מאוד נחמד לרוץ בין שני הטורים שלהם, מיוזע ועייף לא פחות (כנראה יותר) אך עם ווסט הרבה יותר קליל ודק. אני מכיר את ההרגשה שלהם טוב מאוד, יותר מדי טוב. לאורך המסלול ראינו את הנוכחות של שאר היחידה ולמרות שאין מדובר באזור בעייתי מבחינה בטחונית, הרגשתי קצת יותר טוב עם כך שהם איתנו עם ההאמרים והסופות שלהם. 

סובב עמק

הכירו את הפאנליסט: דב טיבי

מאחר וכבר פרסמתי לפני כשבוע כתבה ב-Runpanel שאותה ניתן לקרוא כאן, הרבה אנשים במסלול סובב עמק זיהו אותי ונתנו מילה טובה, עידוד ואפילו ביקורות בונות על מה שכתבתי. רוב האנשים שפגשתי חלקו איתי את המסלול כשהם עושים את חצי המרתון, ודרכנו נפגשו כשש שעות וארבעים קילומטרים לאחר שהתחלתי. כל אלו היוו הסחות דעת מבורכות לאדם שיש מאחוריו ארבעים, ולפניו עשרים ושישה קילומטר.

לא רציתי לנסוע לבד מאזור השפלה ועד הצפון, אז פרסמתי את עצמי כספק טרמפים ובמהרה נעניתי על ידי שני אנשים טובים ומעניינים, כל אחד בזכות עצמו, שכנראה ונשמור גם על קשר טוב בעתיד. מאחר ואחד מהם הוא תייר בריטי, לקחתי אותו כמה ימים לפני המירוץ לריצת 15 ק"מ מפונפנת על טיילת תל אביב, עם הסברים בדרך מה הבריטים עשו לנו ומה אנחנו עשינו להם.

סובב עמק – סך הכל נהניתי 

אני מרגיש שעשיתי החלטה נכונה בכך שנרשמתי וניצלתי את כל ריצות ההכנה. בהחלט ארצה להשתתף בסובב העמק בשנה הבאה (מי יודע, אולי במקצה תלת-ספרתי?). הרווחתי חברים חדשים וחוויה מדהימה ובלתי נשכחת, שלא לדבר על קעקוע חדש, 66K, שהצטרף מתחת ל52K על שריר תאום ימין. 

אני יודע שההפקה עבדה קשה על המירוץ ומקווה שהם יפיקו לקחים. מארגנים שמקשיבים לרצים שלהם ומיישמים בשטח הם דבר לא מובן מאליו.