אחרי תקופה מאוד ארוכה של שיווק מהקוצע עם מיתוג מסלולים, גרפיקה יפה וסרט שעושה חשק, יצא לדרך בהרי ירושלים אולטרה מרתון היירוס- HUM. זה אירוע ריצת שטח באזור הרי ירושלים שמזכה בניקוד בינלאומי. הוא מתבצע בסביבה דומה לאירוע אחר שסיקרנו ב RUNPANEL: ה JMUT שהולך להתרחש במרץ הקרוב וההרשמה אליו נפתחה (גם הוא משתדרג ב 2018 ויקנה ניקוד). זה שם את חובבי ריצת ה Trail והגובה המצטבר במקום מצוין בישראל עם שני אירועי עוגן – אחד בסוף החורף ואחד בסוף הקיץ.

משמעות השם "היירוס" היא קדוש ביוונית, ולטענת מארגני המירוץ האירוע בא לסמל את החיבור הרוחני בין ירושלים לאזורים סביבה. המירוץ כולל מקצי אולטרה של 80 ק"מ ו-50 ק"מ, וכן מקצי 21 ו-12 ק"מ. הוא מתרחש כולו בשטח- בהרים, מעיינות, ובשבילים הסובבים את הרי ירושלים. המירוץ, שקיומו במתכונתו המקורית הוטל בספק 4 שעות קודם לתחילתו עקב שריפה שהתחוללה בשטחי המסלול, רשם הצלחה לפי המשתתפים שדיברנו איתם.

מאת: שלומי שושן

 

ניקוד, הכרה בינלאומית ומעקב חי

המירוץ מוכר על ידי ארגון ה-ITRA (יחד עם מקצי האולטרה בתנ"ך-תש"ח). ITRA אמון בין היתר גם על הענקת נקודות דירוג למרוצי שטח בעולם, אותו ניקוד המהווה רף כניסה למרוצים משמעותיים כדוגמת UTMB. קביעת הניקוד נעשית על סמך שקלול מרכיבים שונים המאפיינים את המירוץ כאשר הם מסווגים לשלושה מדדים-

  • רמת קושי כללית– נקבעת על פי רמת הקושי של המסלול, על סמך קריטריונים מוגדרים מראש- מרחק, תחנות רענון, חזרות, תחנות הזנה וטיפוס מצטבר.
  • רמת קושי בטיפוס– בה נלקח בחשבון בעיקר הגובה המקסימלי אליו מטפסים הרצים וכן לשיפועי עלייה וירידה לאורך המסלול.
  • רמה יחסית/ניקוד מינימלי– נקבעת על פי הרמה המינימלית הנדרשת על מנת לסיימו בהתייחס לפרמטרים יחסיים כמו תוצאות עבר והישגים נוכחיים של הרצים.

נוסף על הניקוד הבינלאומי שניתן במירוץ בחלק מהמקצים, קיימת יכולת מעניינת כנהוג בחלק מהמירוצים בעולם של מעקב חי אחר הרצים- live tracking, וצפייה במסלולם כפי שמשודר בזמן אמת.

המירוץ היה אמור להיות בערב יום חמישי ה-26.10 מוואדי רפאים השוכן בסמוך לגן החיות התנ"כי וממשיך מעלה על עבר יד קנדי דרך הסטף, הר הטייסים, יער בני ברית, נחל כיסלון ועין קובי- והגעה לחרבת סעדים בחזור לירושלים. הטיפוס המצטבר המתוכנן היה אמור להיות כ-3100 מטרים למקצה ה-80 ק"מ, כ- 1600 מטרים למקצה ה-50 ק"מ וכ-500 מטרים למקצה ה-21 ק"מ. בפועל היו שינויים עקב שריפה שהתחוללה באיזור, והמסלולים שונו, מה שפגם ויצר מתח נוסף אצל חלק מהמתחרים – גובה מצטבר שונה מהצפייה ומסלולים אחרים מעט (ומעט קצרים יותר בד"כ) מאלה שהם התאמנו עליהם והכירו אותם.

מסלול ה 80 המתוכנן – המסלולים המופיעים בכתבה נכון לרגע זה הנם אלה שתוכננו למירוץ – בפועל היו שינויים עקב השריפה. 

כמה משתתפים שיתפו אותנו בחוויה שעברו

טל הורוביץ, רצה מזה כחמש שנים, מאמנת ריצה ומתאמנת ב- Summit של רומן ספיבק ואילן פריש, חושפת את החלטותיה להשתתפות באירוע. טל סיימה את מקצה ה-21 ק"מ, שהיווה עבורה מרוץ פתיחת עונה. 

למה בחרת להשתתף? "אימון והחזרת הביטחון שלי בשטח, אחרי תקופה לא לגמרי פשוטה". טל השתתפה בשנה שעברה בסובב עמק במקצה ה-100 ק"מ ונאלצה לפרוש בשל פציעה. "ההיירוס היה מבחינתי סוג של תיקון".
מלבד החוויה המתקנת, בדרך ליעד גדול החליטה לשלב את המירוץ כתחרות B – כלומר לא תחרות יעד עיקרית אלא שלב בדרך ליעד. איך את מסכמת את החוויה? "ההיירוס מסלול קשה, אבל כיף ענק. זה שטח טכני ולא פשוט, עם הרבה עליות וירידות שצריך להתאמן אליו. חד משמעית אם היית שם אותי שם לפני שנה, לא הייתי מסתדרת ורצה בו כמו היום".

טל הורביץ

טל הורביץ (צילם: אילן פריש)

איתי בן זאב, שנראה חורך את מסלולי הריצה בשטח מזה כשלוש שנים, השתתף במקצה ה-50 ק"מ מסיבה עיקרית של צבירת 3 נקודות לטובת השתתפות במסלול ה-OCC של מירוץ האולטרה המיתולוגי UTMB במון בלאן.

עבור תומר רוזנפלד, המירוץ דווקא לא היווה אתגר מיוחד, אלא בסה"כ אלטרנטיבה הולמת דיה לאולטרה מרתון סובב עמק שנערך מדי שנה פרט לנוכחית. תומר, המגדיר את עצמו כרץ כביש ושטח כשנתיים וחצי, התנסה עד לא מזמן באתגר ה- JMUT תוצרת אילן פריש ורומן ספיבק, ששיקף בראייתו מעין תמונה כללית לתוואי השטח בו צפוי להיתקל בהיירוס. לאחר שנרשם בתחילה למקצה ה-50 ק"מ, העדיף להשתתף במקצה הקצר יותר של 21 ק"מ, בעיקר "כדי לתת לגוף להתאושש כהלכה מהמרוצים האחרונים ולא להסתכן בפציעה". הוא כבר רץ מרחק ארוך יותר של 50 ק"מ בתנ"ך-תש"ח וחיפש אתגר נוסף כזה שיסייע לו לצבור ניקוד לקראת תחרויות שטח מעבר לים.

מסלול ה 21 ק"מ:

שלא כמו איתי ורוזנפלד, את תומר בלס משך המירוץ מסיבות אחרות לגמרי: "זו נראתה לי כהפקה מאוד מכובדת של אנשים מקצועיים ולכן רציתי להשתתף". הוא רואה בתחרות אירוע עם נוכחות מרשימה של טובי הרצים בארץ ש"מעניין יהיה לרוץ לצידם". לתומר יש ניסיון בתחרויות ארוכות- מרתון ואיש ברזל מספר פעמים. הוא מציין את השוני בהשוואה לסובב עמק המתקיים באוקטובר מספר שנים: "אין תחליף לסובב שכן מסלולו עובר בתוואי שטח שונה לחלוטין". בלס מוסיף כי הוא מאוד מקווה לשינוי מועדי שני המרוצים- כזה שיאפשר ליהנות משני העולמות.

תומר רוזנפלד

נקודות חשובות להמשך. רוזנפלד (תמונה באדיבות ליאור השכל)

טל ממשיכה לספר אודות לקחים שהפיקה לאחר התחרות:"וואו, יש המון. אני חושבת שבכל ריצה בשטח כזה ואחר, אני מבינה את חשיבות הצניעות. בריצות מהסוג הזה, למדתי שכל רגע, גם כשהוא מאוד חזק, הוא שברירי ויכול להיגרר למשבר. לשטח יש את החוקים שלו, ואני לומדת לנהל את עצמי שם נכון". טל, שאחת ממטרותיה במירוץ הייתה לחוות חוויה מתקנת מציינת כי האימונים לקראת המירוץ שבוצעו בתנאי שטח ובתוואי משתנה דימו בצורה טובה מספיק את מה שיצפה לרצים בהיירוס, וכי ההכנה משתלמת: "חשוב להכיר את המסלול, העובדה שאני מכירה את השבילים עליהם רצנו היום, הייתה בהחלט לטובתי".

אולטרה מרתון היירוס HUM

שטח אמיתי (צילם: עופר לקנר, פה בסלפי נהנה בהיירוס!)

אלדר פרדו עשה את המקצה של 50 הקילומטרים ומספר:

הגענו עם אי וודאות בגלל השריפה בסטף. התחרות הבטיחה שיהיה תדריך מסודר והם אכן שינו את המסלול בצורה מהירה כך שזה כמעט לא פגע בהתנהלות של המירוץ – זה יפה מאוד ולא פשוט בכלל להעביר את כל התמיכה, שילוטים, נקודות הזנה וכו' לכל אורך המסלול. אבל השינוי הזה השפיע עלי באופן אישי בתכנון המירוץ כיוון שתכננתי מראש כל דבר במסלול שהכרתי לפי מקטעים: תזונה, הגברת מהירות וכו'. למזלי התוואי היה די דומה וזה לא היה מאוד בעייתי.

שמתי את התחרות הזו כתחרות מטרה אבל לא הגעתי אליה בכושר שרציתי. בכל זאת זינקתי מלפנים כדי לראות איך זה מתפתח, מה ששם אותי בעשירייה הראשונה לאורך רוב המסלול. היינו כשישה חברה בכושר דומה, כל הזמן אחד ליד השני: עוקפים, נסוגים… כל אחד בהתאם ליכולות שלו. למשל: אני בטכני הרגשתי חזק יותר, לעומת זאת במישורים קצב הרגליים שלי היה איטי יותר. זה יצר מירוץ דינמי ומאוד תחרותי, וכך חמש וחצי שעות לא הרמתי ראש מהמתחרים ומהסלול. עצים ותחרותי – לא ראיתי נוף בכלל… זה היה מגניב! אפילו לא עצרנו בתחנות, חטפנו מים והמשכנו. חצי מהזמן רצנו בחושך עם פנס ראש מה שנתן יתרון של מזג אוויר נוח מאוד אבל הוריד מהירות.

המסלול המתוכנן (בפועל היה שונה):

התוואי היה שטח קשה. היו סינגלים לרוב, ומעט מאוד שבילים לבנים – זה יצר מירוץ שטח טכני אמיתי. לשם השוואה זה אתגר שונה מאוד מסובב עמק ששם רצים על שבילי 4*4. זה אומר שפה הקצבים איטיים יותר, צריך לאכול יותר, וקשה לתכנן קצבים. מי שלא הכיר את התוואי חש בחסרון. מירוץ כזה דורש המון נסיון, למשל – אני מהיחידים שרצו עם מקלות, לי זה הוריד המון עומס מהרגליים ושמר אותי מאוזן. מי שיודע להתנהל עם מקלות זה עוזר. היו מתחרים מעולים – כל העשירייה הראשונה היו ברמה גבוהה, עם ניהול תחרות טוב ורמה טכנית מרשימה.

ניהול המירוץ לאורך 5.5 שעות, היה מאוד מאתגר – כמה לאכול, כמה לשתות? אם לא הייתי בא עם תוכנית מסודרת הייתי נאלץ לעצור אחרי 30 ק"מ ולאכול – אבל בגלל שכל התזונה היתה עלי יכולתי לעצור רק אחרי חמישים. היה צורך להקפיד על לפחות 100 קלוריות ב 45 דקות שצרכתי בג'לים, וחטיף בר של 200 קלוריות אחת לשעתיים. המוצרים של Powerbar מכילים גם 200-300 מ"ג נתרן ולא ממש צריך כדורי מלח, והשלמה של משקה איזוטוני בכל תחנה הספיקה. מי שלוקח ג'לים אחרים שיש להם פחות מ 200 שווה לתסף עוד נתרן.

על הציוד: בשונה ממירוצים אחרים, פה ציוד לא נכון יכול ממש לפגוע במירוץ. חייבים נעליים מתאימות לשטח – ואפשר לאבד המון כח אם אתה מחליק. אני אישית רצתי עם דגם של Altra שאין בארץ: KingMT שעשתה עבודה מאוד טובה – זו נעל מינימליסטית ונמוכה עם אחיזת שטח מאוד גבוהה. מתאימה לתחרות מהירה עם צורך באחיזה ושיפועים משמעותיים.

הבאתי איתי עוד 11 מתאמנים למירוץ הזה- אני ועד שלושה עשינו את 50 הק"מ, והשאר עשו 21 ק"מ, כשלחלקם זו היתה חווית שטח ראשונה, והיא היתה מאוד חיובית לכולם – גם ברמת ההכנה, גם ברמת הגיוון, הזמן הארוך יותר, והלימוד של ההיבטים התזונתיים והפיזיולוגיים.

סיימתי שמיני כללי, וזה היה מאתגר. היה מרוץ מוצלח גם ברמת הארגון וגם ברמה האישית.

אלדר פרדו ב HUM

קבוצת הריצה של אלדר פרדו

המנצחים:

80 ק"מ:

  • גברים- מרקוס פס, 9:15:42 שעות
  • נשים- שמרית שולמן, 12:13:22 שעות

50 ק"מ:

  • גברים- יותם עדן מינצר, 4:50:13 שעות
  • נשים- דנה מורן, 06:27:17 שעות

21 ק"מ:

  • גברים- אורי גור ארי, 1:45:06 שעות
  • נשים- יפעת גביש צרויה, 2:12:52 שעות

12 ק"מ:

  • גברים- יאן גרפלד, 0:53:21 שעות
  • נשים- הדס קליין, 1:09:32 שעות

 

מאת: שלומי שושן

 


אוהבים גם אופני שטח? כנסו לאח שלו – למגזין האופניים הגדול בישראל: http://bikepanel.com