לרוץ מרתון עם כמות מדרגות מטורפת של 5,164 מדרגות זה מפחיד. אבל אתגר ייחודי, מפחיד וקשה הוא בדיוק מה שהייתי צריך כדי להניע אותי חזרה אל עולם הריצה.

מאת: צפריר ים

אם לא לחצתם על הסרט למעלה – לחצו פה: 

נתחיל מהסוף:

מרתון בסין, על החומה העתיקה – אחד המירוצים הקשים שאפשר לעשות למרחק הקלאסי. המספרים מדברים בעד עצמם:

  • מתוך 800 רצים שהוזנקו למקצה המרתון המלא, סיימו רק 610, 249 נשים ו-361 גברים.
  • הזמנים של שלושת הגברים שסיימו ראשונים הם: 3:14, 3:32 ו-3:41.
  • הרצים במקומות ה-100 וה-200 סיימו בזמן 6:00 ו-6:40 בהתאמה.
  • הזמנים של שלושת הרצות המהירות היה 4:11, 4:31 ו-4:35.
  • הרצות במקומות ה-100 וה-200 סיימו בזמן 6:35 ו-7:35 בהתאמה.

346

שישה ימים לפני המרוץ אני נוחת בבייג'ינג

אני מצטרף לקבוצה שאורגנה ע"י חברה אמריקאית העוסקת באירועי ריצה. רוב חברי הקבוצה הם אמריקאים. ישנו גם ארגנטינאי אחד, שעבורו זהו מרתון מספר מאה. את כולם הוא רץ יחף! יש לו ברזומה גם שלושים מרתונים עם נעלים, אבל אותם הוא לא סופר. אחד האמריקנים הוא איראני שחי בארה"ב מתקופת נפילת השח, גם הוא עם 130 מרתונים ברגליים. ובנוסף, ישראלי אחד, אני.

FB_IMG_1499231206689

המרוץ מתוכנן ליום שבת (יום המנוחה בסין הוא יום א'). אנחנו מבקרים לראשונה את האזור של המרוץ לרבות החומה ביום חמישי, יומיים לפני המרוץ. אתר המרוץ נמצא כ-120 ק"מ מזרחית לבייג'ינג. יוצאים בארבע בבוקר מהמלון בבייג'ינג כדי להגיע בשש וחצי לתדרוך שלפני המרוץ. שם מסבירים לנו שצפוי לנו חום של מעל 36 מעלות צלסיוס. מאחר וזו טמפרטורה חריגה מאוד, המארגנים הנדיבים מוכנים לאפשר לרצי מקצה המרתון לשנות את הרישום שלהם עד לבוקר המרוץ לחצי מרתון, ועדיין לזכות אותם בתוצאה ובמדליה ואפילו באפשרות לזכות בפודיום. מי שיחליט תוך כדי המרוץ לרוץ רק חצי מרתון במקום מרתון שלם, לא יוכל לעמוד על הפודיום גם אם יגיע במקומות הראשונים בקטגוריה שלו. ההסבר היה די ארוך ורק בסופו, כאשר השמש כבר עמדה לה גבוה בשמים, יצאנו אל החומה.

החומה הסינית1

החומה

הטיול לאורך החומה לווה ברגשות מעורבים של רוב המשתתפים במרוץ. מצד אחד, אין אפשרות להתעלם מהנוף המהמם של המקום. האזור בו מתקיים המרוץ הוא הררי וכפרי. ההרים תלולים מאוד וירוקים. האוויר נקי, ניתן לראות למרחקים. החומה פשוט חוצה את הנוף ללא כל התחשבות בתוואי הקרקע. היא מאפשרת לנו מבט קרוב ואינטימי עם הטבע שסביבנו הנושק לחומה מכל כיוון.

FB_IMG_1499231341566אני מתחיל לחשוש מעט: המדרגות של החומה חסרות רחמים. ניראה כאילו מישהו תכנן את החומה כך שהיא תהווה אתגר רציני לכל מי שיחליט לעבור עליה. הגובה של המדרגות משתנה מעשרה ס"מ מעצבנים, ועד ארבעים וחמישה סנטימטרים, המפחידים בירידות ומתישים בעליות.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

לאורך החומה, כל כמה מאות מטרים ממוקם מגדל שמירה. המגדלים נמצאים בדרך כלל במקום גבוה, רוח נעימה נושבת מבעד לחלונותיהם הפתוחים. אנו עוברים בהם וצופים מבעד לחלונות אל הנוף. הרוח הקרירה, הצל הנעים והחולצה הרטובה מזיעה עשו את שלהם, אף אחד לא רצה לצאת מהמגדלים ולהמשיך ללכת. בתדרוך נאמר לנו שבדרך כלל במגדלים הללו יספקו לנו מים. הם המליצו שלא להיעצר בהם, כי מהניסיון שלהם, קשה להמשיך לרוץ לאחר המתנה ארוכה במגדל. כשאני עומד שם וחושב על ההנחיה ההיא, אני בהחלט יכול להבין אותה. סיירנו לאורך חמישה ק"מ של החומה, חזרנו לאוטובוסים ואיתם לבייג'ינג ולארוחת הפסטה המסורתית, שהגיעה בדיוק בזמן לאחר יום מתיש של נסיעות ארוכות וסיור על החומה.
אחד החברים התלונן שהשרירים שלו מכווצים וכואבים, מסתבר שכולם סובלים מאותה הבעיה. ההליכה על החומה, כיווצה היטב את השרירים שלנו וכעת כל הגוף כואב.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

המרתון על החומה הסינית

לאחר ארוחת בוקר קלה התחלנו בנסיעה אל אתר המרוץ. פורסט, המדריך הסיני שלנו מעיר אותנו בחמש וחצי לצורך תדרוך אחרון, לאחר מכן אנו נוחתים באתר המרוץ יחד עם עוד 41 אוטובוסים ובהם 2,000 משתתפים. המארגנים מזכירים לנו שוב שכל מי שרוצה לשנות מקצה ממרתון מלא לחצי מרתון, יכול לעשות זאת לפני המרוץ וגם תוך כדי המרוץ בקילומטר השבע עשרה.

FB_IMG_1499231226636

מספרים לנו שצפוי מזג אויר חם מאוד ומפצירים בנו לשתות הרבה ולא לקחת סיכונים מיותרים. בשעה שבע  מתחילים חימום קצר ובשבע וחצי יוצא המקצה הראשון. אני מוזנק בשעה שמונה בבוקר. בארבעת המקצים הראשונים הוזנקו יחד 800 רצי מרתון מלא ו-700 רצי חצי מרתון. המקצה החמישי יועד לרצי ה- 10 ק"מ.

699

הספירה לאחור הושלמה ויצאנו לדרך

על גבי שלושה ליטרים של משקה אותו הכנתי בערב המרוץ, הרגלים כבדות ותפוסות עוד מיום חמישי. השמש בשמים כבר שעתים וחצי והטמפרטורה הגיעה ל- 28 מעלות. יש לנו קילומטר ראשון במישור ואז מתחיל טיפוס של 350 מטר על פני ארבעה ק"מ. את המסלול הזה עשינו ביום חמישי עם האוטובוסים, זכרתי שבחלק מהעליות האוטובוס התקשה לעלות, כעת אני זה שמתקשה. מראש החלטתי לעבור קטע זה בהליכה מהירה. היה לי ברור שלא נכון לרוץ אותו בהתחשב במצבי הכללי ובעובדה שהגוף עוד לא חם. רצים רבים משיגים אותי בריצה. אני מנסה לזכור את המספרים שלהם כדי לבדוק אם עקפתי אותם בהמשך.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

לאחר כשעה אני פוגש את החומה. בינתיים השמש התרוממה עוד קצת, השעון שלי מראה 330C, על החומה אין צל והשמש מבשלת אותנו כמו שצריך. הריצה על החומה עוברת בשלום יחסי, מסתבר לי שבשלב זה, יותר קשה לרדת מאשר לעלות. שריר הארבע ראשי שלי מנגן במקהלה עליזה עם התאומים ושניהם מצרפים בנדיבות את החום שלהם לחום השמש. אני כבר מזמן רטוב לחלוטין וכל מעבר במגדל עושה לי טוב. הנוף מסביב מהמם ואני שמח שלפני יומיים טילנו כאן וצילמנו כך שכעת אני פתור מהצילום ויכול להתמקד בהתבוננות בנוף ובדרך המאתגרת עליה אני רץ.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

המבצר והכפרים

הגענו לאחת הפסגות על החומה, מכאן ניתן לראות אי שם למטה את המבצר ממנו זינקנו ואליו אנו חוזרים כעת בפעם הראשונה במרוץ. הירידה אליו קשה ותלולה מאוד, אני מנסה לתאר לעצמי איך יהיה לעלות את הקטע הזה עם 35 ק"מ ברגלים אבל אני כל כך עסוק בירידה עצמה ואין לי זמן למחשבות אחרות.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

כך או כך הגענו אל המבצר, ירדנו מהחומה והתחלנו לרוץ לעבר הכפרים. כאן אני פוגש שלושה ק"מ מישוריים וסוף סוף אפשר להגביר קצב. הגוף התחמם כמו שצריך והריצה במישור שחררה לי סוף סוף את הרגלים שהתכווצו ביום חמישי. אני מתחיל ליהנות מהריצה.
הריצה באזור הכפרי מוזרה מעט למי שהורגל במרוצים סטריליים. אנו רצים בתוך הכפרים. חלק מהמקומיים עומדים ומעודדים, אבל החיים ממשיכים כרגיל. הפעילות של הכפריים מעניינת ואני עוסק יותר בהם ופחות בריצה.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

בינתיים רצי החצי מרתון המהירים מתחילים להגיע מולנו ומסלול הריצה הופך להיות דו-סיטרי. זה כמובן מוסיף לנו עוד עניין. המארגנים חששו כנראה שהמסלול על החומה מישורי מדי ולא נתנו לנו לפספס שום עליה בדרך, כך שאנו צוברים לזכותנו עוד כמה מאות מטרים של עליות וירידות. בזמן הריצה על החומה נשבה בדרך כלל רוח, כאן, באזור הכפרי כמעט שאין רוח, השעון מראה 370c.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

אני מתבונן בכפות הרגלים של אלברטו שזינק יחף חצי שעה לפני וכעת אנו רצים יחד. אני מנסה לתאר מה ההרגשה לרוץ על כביש לוהט ושואל אותו איך הוא מרגיש. אלברטו מנסה לשכנע אותי שהוא מרגיש ממש מצוין. לא מצליח לו. לאחר עוד שלושה ק"מ של ריצה משותפת אני מגביר מעט את הקצב מחשש שלא אגיע לק"מ ה-35 תוך חמש שעות כנדרש ואלברטו נשאר מאחור. אני פוגש גם את אחמד, האיראני עם 130 מרתונים, ומאיץ בו להגביר מהירות. הוא בוחר להמשיך בקצב שלו. לאחר המרוץ יספר לי ששני ק"מ לפני הסיום הורידו אותו מהמסלול והוא מצטער שלא נצמד אלי כשהצעתי לו. יחד איתם אני פוגש עוד רבים מאלו שעקפו אותי בתחילת המסלול ומברך אותם בידידות גדולה ובשמחה רבה. למעשה אני מבלה את רוב הדרך כשאני מציב לעצמי כל פעם כמטרה את אחד הרצים שלפני ועושה כל מאמץ להשיג אותו. 5 וחצי שעות מתחילת הריצה ואני נכנס שוב למבצר, עובר את השער של ה-cut of הראשון, מקבל צמיד המאשר זאת, ואני שוב על החומה.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

בדרך כלל בק"מ ה-36 יש "קיר", כאן יש לנו חומה

ועוד איזה חומה! אותה הירידה שפגשנו בדרך הלוך הופכת כעת לעליה ארוכה ומתישה. אני מחליט לא לעצור ובכל מחיר מתמקד כל פעם במדרגה הבאה. נעזר במעקה הברזל שהותקן לצד החומה כדי שגם הידיים יכנסו לפעולה ויסיעו בעליה. מהר מאוד אני מגלה שהמעקה לוהט. השעה כעת שתיים בצהריים, הטמפרטורה 380C ומעקה מפלדה יכול להגיע בקלות ל-60C.
אחדים מהרצים שלידי מנסים לטפס על המדרגות בשיטת 4×4 והם מגלים שגם הסלעים לוהטים. לאט לאט אני מטפס ועולה את העלייה בנחישות ובהתמדה. גם הרצים האחרים מתנשפים כמו קטרי רכבת ישנים, חלק מהם מחליט לנוח על המדרגות מה שמקשה עלינו את הטיפוס. מדי פעם אני חולף על פני מגישי עזרה ראשונה שמטפלים ברצים שלא חשים טוב. אני מנסה לדמיין את הלוגיסטיקה שבפינוי אדם מהחומה, זו אופרציה מאוד לא פשוטה. את המים אל החומה המארגנים מעלים עם סוסים ופרדות, אבל לפנות אלונקה, זה סיפור אחר.

כמו כל דבר טוב, גם העלייה המטורפת הסתיימה ושוב אפשר להגביר קצב. מבט בשעון מספר לי שאני אחרי 37 ק"מ, בשיא הגובה של המסלול. מכאן יש עוד כמה ירידות קלות, כמה עליות סבירות ואנחנו שוב על הכביש בדרך חזרה אל המבצר בפעם השלישית והאחרונה. לאחר הירידה מהחומה אני שוב פוגש את הכפריים שמעודדים במרץ ושמחים להצטלם אתנו. בשעה שלוש וחצי אחר הצהריים, שבע שעות ושלושים וחמש דקות מרגע הזינוק סיימתי את המרתון הארוך בחיי.
 

 

מעלות ומדרגות

השתתפתי אמנם באולטרה-מרתונים שנמשכו זמן רב יותר, אבל כאן הקושי נבע משני כיוונים: החום הרב הוא הראשון, היה נכון יותר להתחיל את המרוץ הזה בחמש בבוקר ולא בשמונה. השני הוא, כמובן, העליות והירידות על החומה ומחוצה לה.
מצד שני, המרוץ היה מאורגן למופת, נכון עשו המארגנים כשהכפילו את כמות המים בתחנות והוסיפו תחנות שתייה והאכלה. הם דאגו לצוות שכנוע מיוחד בק"מ ה-17 שדאג להוריד אנשים שניתן היה לראות עליהם שלא יעמדו במרתון שלם, למקצה של חצי המרתון.
בכל הנקודות הקשות היו מגישי עזרה ראשונה וסדרנים שעמדו מוכנים לעזור לרצים. לאורך כל המסלול פגשנו מקומיים שעודדו אותנו. האווירה במרוץ הייתה מצוינת. לא נשכח כמובן את עשרות מיטות העיסוי והמעסות החסונות שהחזירו מעט חיים לשרירים שלנו בסוף המרוץ ואת ארוחת הצהריים שניתנה לכל מי שהיה מסוגל לאכול.

713

אני מקפיד לשאול את עצמי בסופו של כל מרוץ ארוך אם אחזור אליו שוב, במקרה הזה אין כל התלבטות, אני ארוץ שוב את מרתון החומה הסינית ואף אשפר את התוצאה שלי.

מאת: צפריר ים

 


מנוי חינם על BIKEPANEL – מגזין האופניים הטוב בישראל – פה: https://goo.gl/4tGh4F

מנוי חינם לRUNPANEL – מגזין הריצה הטוב בישראל – פה: https://goo.gl/Auzkl9